תוצאות יישום השיטה
יישום המודל המוצע, יוצר, לאורך זמן, שינויים מרחיקי לכת בהתנהלות המערכת הפוליטית, מינהל המדינה, האזרחים והחברה. התיאור הטוב ביותר, אולי, של השינוי הוא: מעבר ממדינה שהיא אמצעי שליטה באזרחים למדינה שהיא "שותפות" בבעלות האזרחים.
השינוי הוא תוצאה של הצטברות ההשפעות של רכיבי השיטה: כלי הדמוקרטיה הישירה, ביזור השלטון, והחוקה, וההיזון החוזר החיובי ביניהם.
ככל שינוי, גם שינוי זה, כרוך במחירים ובהתמודדות עם אתגרים חדשים - המהווים חלק מתוצאות היישום.
ניתן לקבץ את תוצאות היישום לארבע קבוצות:
-
איכות הדמוקרטיה
השיטה משפרת את איכות הדמוקרטיה ומובילה לתאימות בין החלטות החקיקה של הממשל, ל"רצון הכללי" של הציבור.
השיטה מבטיחה כי ההחלטות נתמכות על ידי רוב הציבור, והדינמיקה שלה מתמרצת חקיקה ברוב גדול. בטווח הארוך, הוכח כי השיטה מקדמת דמוקרטיה קונצנזואלית - השואפת לקבלת החלטות פה אחד. -
איכות הממשל
ריבונות האזרחים והפיכתם לשחקן הפוליטי המכריע, מחוללים ממשל מוכוון-אזרחים, המתחשב ברצונם, חס על כספם ומנסה לשרתם בנאמנות וביעילות. -
שיפור החברה
ההשפעה על האזרחים ועל החברה בכלל היא אולי התוצאה המשמעותית ביותר: האזרחים הופכים למעורבים ואחראים, והחברה הופכת ליותר מאוחדת, סולידרית, סובלנית, מכבדת ושוחרת אמון. -
מחירים ואתגרים
יישום השיטה כרוך גם במחירים והתמודדות עם אתגרים ארגוניים, חוקתיים, חברתיים וחינוכיים.
להלן תיאור ההשפעות והתוצאות של יישום השיטה. תוצאות אלו קשורות בחלקן למנגנונים החוקיים, אולם במידה לא פחותה הן פועל יוצא של שינויים תודעתיים אצל האזרחים, נציגי ומשרתי הציבור.
ניתוח התהליכים והתוצאות מבוסס גם על לימוד יישום רכיבי השיטה במדינות אחרות.
איכות הדמוקרטיה - ההחלטות השלטוניות תואמות את רצון הציבור
הציבור הוא בעל המילה האחרונה ולכן רצונו מנחה את החקיקה
השיטה מבטיחה שכל החוקים הנחקקים נתמכים על ידי רוב הציבור
אם זהו חוק שלא התקיים לגביו משאל-עם, המשמעות היא שלא הובעה התנגדות ציבורית משמעותית כלפיו; ואם זהו חוק שכן התקיים לגביו משאל-עם, הוא זכה בתמיכת רוב הציבור.
מאפשרת לציבור להחליט בעניינים ספציפיים וכך מגבירה את תאימות החקיקה לרצון הציבור
ביזור השלטון והדמוקרטיזציה של השלטון המקומי מרחיבים את יכולת ההחלטה של האזרחים על אורחות חייהם בענייני היום-יומיים
השיטה מעודדת את המערכת הפוליטית לקדם דמוקרטיה קונצנזואלית הפועלת לטובת הציבור בכללותו
ממשלות האחדות התפרקו בדרך כלל כאשר היתה החלטה שלא ניתן היה לגשר עליה. אולם כאשר יש מנגנון החלטה ציבורי, על ידי משאל עם, משברים כאלה עשויים להמנע.
חוקה מגדירה את "כללי המשחק" המוסכמים
ביזור השלטון יוצר "דרגת חופש" דמוקרטית נוספת, המאפשרת לקבוצות ולמיעוטים מימוש זכויות קיבוציות והתאמת אורחות חייו
תמיכת רוב בציבור בכל החוקים הנחקקים מגביר את הלגיטימיות של החוקים ואת הציות להם
נמנעים עיוותי רצון הבוחרים על ידי הסכמים קואליציוניים
מקדמת ממשל יעיל ואיכותי
מעורבות הציבור בהחלטות יוצרת עומס על האזרחים
תהליכי חקיקה מתארכים עקב התייעצות ומעורבות הציבור
אתגרים ארגוניים ביישום
אתגר חוקתי - שלטון העם מול שלטון החוק
אנו חושבים שבדמוקרטיה ייצוגית הסכנה של חקיקה לא חוקתית אינה פחותה ואולי אף גדולה יותר, לאור אי המעורבות האזרחית המספקת.
אתגרים חברתיים וחינוכיים - הפנמת ההליך הדמוקרטי על ידי האזרחים
משפרת את החברה
הגברת הלכידות, הסובלנות, הכבוד ההדדי והאמון בחברה
הרבה מאוד מאפיינים בשיטה מוליכים את החברה ליתר לכידות, סובלנות, כבוד ואמון:
כלי הדמוקרטיה הישירה מעצימים את האזרחים ומגבירים את המעורבות והאחריות האזרחית
מגבירה את רווחת האזרחים
מקטינה את הקונפליקטים בזכות ביזור השלטון היוצר "דרגות חופש" דמוקרטיות נוספות
מאפשרת למיעוטים, גם הלא ציונים, לפתח הזדהות עם המדינה בזכות יכולת הניהול העצמי
המחירים הכרוכים בשיטה
מעורבות הציבור בהחלטות יוצרת עומס על האזרחים
תהליכי חקיקה מתארכים עקב התייעצות ומעורבות הציבור
אתגרים ארגוניים ביישום
אתגר חוקתי - שלטון העם מול שלטון החוק
אנו חושבים שבדמוקרטיה ייצוגית הסכנה של חקיקה לא חוקתית אינה פחותה ואולי אף גדולה יותר, לאור אי המעורבות האזרחית המספקת.
אתגרים חברתיים וחינוכיים - הפנמת ההליך הדמוקרטי על ידי האזרחים