שאלות ותשובות מכנס ההשקה

בכנס ההשקה שלחו המשתתפים בכנס 20 שאלות לחברי הפאנל. מספר שאלות נענו בכנס עצמו. התשובות לשאלות מובאות בדף זה.

 
 

איך יוצרים מנגנונים מאזנים מול בעלי כוח ואינטרסים שיש להם יכולת פרסום והשפעה גדולה יותר על עיצוב דעת קהל מאשר לבודדים וקבוצות קטנות? כמו למשל מתווה הגז ולוויתן?


זו ללא ספק בעיה. מצד אחד, אין למנוע פרסום במדינה דמוקרטית, מצד שני איך מונעים הטיות ויתרון לא הוגן לכסף הגדול? מספר תשובות אפשריות: א. הגבלה על כספי מימון תעמולה. כמו שיש בישראל לגבי בחירות, יהיה תקציב מוגבל למימון תעמולה. עשוי להיות קשה ליישום בעידן הרשתות החברתיות. ב. בדמוקרטיה ישירה כמו שאנו מעוניינים בה, האזרחים הם שחקן פוליטי. לפי הצעתנו, וכפי שקיים במדינות בהן קיימת דמוקרטיה ישירה, תוקם רשות ממלכתית לזכויות פוליטיות, שתפקידה לאפשר לאזרחים לתפקד בפוליטיקה.
רשות זו אחראית על ארגון, ניהול ובקרת כל ההליכים הדמוקרטיים במדינה: בחירות, משאלי עם, הגשת עצומות ויוזמות חקיקה ציבוריות.
אחד מתפקידיה החשובים הוא לוודא כי הדעות בעד ונגד, הנוגעות לנושא המובא להצבעה, יוסברו באופן אובייקטיבי, מונגש ומובן.
עם הזמן, האזרחים ילמדו להסתמך על חוות הדעת של הרשות המייצגת את הבעד והנגד, מאשר על פרסומות מטעם. ג. מנגנון אחר הנהוג בארה"ב, הוא צוות סוקרים, הנבחרים על ידי האזרחים ותפקידם לבחון את הצעות החוק העומדות להצבעה. לאחר הבחינה הצוות מפרסם את חוות דעתו על ההצעה. זו מנגנון אלטרנטיבי או נוסף לרשות הממלכתית. ד. אולם המנגנונים החשובים מכולם הם חינוך והתנסות לאורך זמן בבחינת הצעות והצבעות.
מדי כמה חודשים מובאים עניינים לדיון ציבורי והצבעה. עם הזמן האזרחים לומדים.




דמוקרטיה ישירה והחלטות בעת מלחמה


השאלה המלאה כפי שנשאלה בכנס: במבנה השלטוני הנוכחי יש אחריות וסמכות של הדרג המדיני מעל לכוחות הבטחון.
בכל המדינות שגיא הזכיר אין איום קיומי. במקרה של מלחמה נחוצים החלטות מהירות וגם מנהיגות לליכוד ומורל לאזרחים. אין זמן לוקסוס של משאלי עם. מה קורה כשיש התקפת טילים ופלישה של החיזבאללה ואין מנהיגות, רק פקידים שמנהלים את מנגנון הדמוקרטיה הישירה. נראה לי שזה לא עובד במקרה כזה באופן טוטאלי.
דמוקרטיה ישירה ומשאלי-עם הם מנגנונים איטיים וארוכים, שלא נועדו לניהול מלחמה או קרבות. אלו כלים שנועדו לחקיקה. עם זאת, בהחלט ניתן לחשוב על חקיקה הנוגעת לנושאים כמו פתיחת מלחמה, או ביצוע מבצעים צבאיים. מידת החופש שינתן לממשלה ולצבא תקבע בחקיקה זו.




היכן יש דמוקרטיה ישירה פרט לשוויץ?


כלי דמוקרטיה ישירה נהוגים בהיקף כזה או אחר ב-115 מדינות, כולל ישראל. עם זאת, ברב המדינות הכלים הללו מופעלים בתדירות נמוכה. למשל, מתחילת שנת 2018 התקיימו בעולם 19 משאלי עם ברמה לאומית מהם ארבעה בשוויץ. כלומר משאלי עם התקיימו בעוד 15 מדינות שונות כולל: הולנד, אירלנד, רומניה, טאיוון, פרו ועוד. לדעתנו יש להבחין בין שימוש מזדמן במשאלי עם לשימוש שוטף. רק שימוש שוטף, כאשר משאלי עם מהווים חלק ממנגנון קבלת ההחלטות במדינה, מבטיח כי האזרחים הם באמת "בעלי הבית". מדינות כאלה, בהן כלי דמוקרטיה ישירה היא חלק מהחיים הפוליטיים השוטפים הן ליכטנשטיין ושווייץ. ברמה מקומית ואזורית בחלק גדול ממדינות ארצות הברית מופעלים כלי דמוקרטיה ישירה באופן תדיר יחסית: לגבי תקצוב, קבלת הלוואות ועוד.




האם גם נושאי תקציב ניתן להעלות למשאל עם?
כי הרי כל סקטור ימשוך לכיוון שלו.


ניתן להפעיל כלי דמוקרטיה ישירה בנושאי תקצוב והוצאה. הדבר קיים בהרבה מקומות בעולם, בעיקר ברמה אזורית או עירונית. כתחליף להצבעה על התקציב עצמו, שעשוי לא מעשי בגלל ריבוי הפרטים, ניתן לחוקק חוקים הקובעים עקרונות ניהול התקציב: בעיקר גודל הגרעון המותר, ושיעורי מיסוי. אם חוקים אלו יהיו חוקי יסוד אזי הציבור יהיה חייב להחליט עליהם. בנוסף כל פעולה ציבורית משמעותית מחייבת חקיקה ולכן אם הציבור מתנגד להוצאה מסוימת הוא יוכל לעצור את החוק העומד מאחוריה. לעומת זאת, ברמות המקומיות ראוי לדעתנו להביא השקעות בהיקף גדול או לטווח ארוך לאישור הציבור במשאל עם ואולי גם את התקציב העירוני. לגבי ההצבעה הסקטוריאלית, איננו חושבים שהצבעה ציבורית תוביל למחלוקות יותר חריפות ממה שיש כיום.




מה תשובת הדמוקרטיה הישירה לעריצות הרוב ופגיעה בזכויות מיעוטים לטובת אינטרסים של הרוב?


החשש מעריצות הרוב עולה כמעט תמיד כאשר דנים בדמוקרטיה ישירה. התחושה המיידית היא כי הרוב ינצל את מעמדו כדי לפגוע במיעוט. אנו חושבים כי החשש אינו מוצדק, כי אין הבדל, מבחינה זו, בין דמוקרטיה ייצוגית ומודל הדמוקרטיה ישירה כפי שאנו מציעים. להערכתנו, במצבים מסוימים, דמוקרטיה ייצוגית גרועה הרבה יותר. פגיעות במיעוטים מתרחשות גם בדמוקרטיות ייצוגיות וגם בדמוקרטיה בה נהוגים כלי דמוקרטיה ישירה: אצלנו בישראל, בעת האחרונה נחקק חוק הלאום הפוגע במיעוטים. בשווייץ נחקק איסור בניית צריחי מסגדים. מעבר לזה, מנגנוני הדמוקרטיה הישירה, יוצרים דינמיקה פרו דמוקרטית חזקה הרבה יותר מאשר דמוקרטיה ייצוגית. ההתנסות המתמשכת בהחלטות דמוקרטיות בעניינים ספציפיים, במהלכה אנשים נחשפים לטיעונים של בעלי דעות שונות מדעתם, ואף חווים הפסדים ונצחונות במשאלי עם, מקטינה את ההקצנה. לעומת זאת, הדינמיקה בדמוקרטיה הייצוגית הטהורה היא דינמיקה מקטבת, בה הפוליטיקאים מנסים להגביר את כוחם, על ידי שיסוי תומכיהם במתנגדים להם. הדינמיקה המקטבת הזו, עשויה להביא לקיצה של הדמוקרטיה. לעומת זאת, הדינמיקה בדמוקרטיה ישירה, מהווה סוג של חיסון כנגד טוטליטריות. המחשה להבדלים הללו התרחשה בשנות ה-30 באירופה, עם עליית התנועות הלאומניות, הפשיסטיות והנאציות. גרמניה, אוסטריה ואיטליה הפכו פשיסטיות. אולם שוויץ, הגובלת עמן, ואשר אוכלסייתה דומה מבחינה אתנית, עמדה כנגד הנאציזם באמצעות כלי דמוקרטיה ישירה. באותן שנים יזמה המפלגה הנאצית השוויצרית הצעה לכתיבה מחדש של חוקת המדינה ברוח נאצית. ההצעה השיגה תמיכה מספקת על מנת להעמידה להצבעה במשאל עם שהתקיים בספטמבר 1935. במשאל העם היוזמה הנאצית נחלה תבוסה מהדהדת כאשר 72% הצביעו נגדה. אולם מעבר לדינמיקה ולפסיכולוגיה, גם המודל שאנו מציעים, ודרך יישומו, מקטינים מאוד את החשש מעריצות הרוב: א. כלי הדמוקרטיה הישירה שאנו מציעים ליישום ראשונים - דהיינו משאל עם לאישור חקיקה של הכנסת, הם כלים הגנתיים. הכלים יכולים רק לעצור חוקים, ולכן לא מגבירים את האיום של חקיקה מפלה מצד הציבור. ב. כלי הדמוקרטיה הרדיקלי יותר - היוזמה הציבורית מחייב גם הוא, על פי הצעתנו, הליך הכולל בלמים ואיזונים שמקטינים מאוד את הסיכונים שבו. ג. גם ביזור השלטון, המאפשר לקהילות לנהל את עצמן במרבית הפרמטרים היומיומיים, מקטין את מספר המקרים בהם יש בכלל רוב ומיעוט החלוקים בדעתם, במיוחד מחלוקות במבוססות על זהות קבוצתית - לאומית או דתית. ד. קיום חוקה מבוססת הסכמה, המגדירה את ערכי היסוד של המדינה הוא אמצעי בטחון נוסף לשמירת הדמוקרטיה. ה. היישום ההדרגתי המוצע, מהרמה המקומית לרמה הארצית, ומהכלים ההגנתיים אל הכלים היותר אקטיביים - תאפשר לימוד והתנסות ויקטין היכולת של גורמים קיצוניים לנצל הדמוקרטיה הישירה לצורכי קיטוב.




איך מונעים זיוף בסייבר?! הרי יש טענה שתוצאות הבחירות האחרונות זויפו.


הבעיה כאן אינה נוגעת לדמוקרטיה ישירה, אלא בכלל למערכות בחירות. עם זאת, בדמוקרטיה ישירה זיוף הצבעות, ישפיע הרבה פחות כי לא מדובר בקביעת מדיניות גורפת בכל התחומים, אלא בעניין ספציפי. להערכתנו ימצא בשלב מסוים פתרון טכנולוגי לבעיה.




איך מתחילים? מה סדר הפעולות האפשרי?


סדר הפעולות שנראה לנו כאפשרי ויישים מתואר באתר התנועה בעמוד התוכנית.
ההגיון המכתיב את סדר הפעולות הוא ביצוע הפעולות ה"קלות" והפחות "מסוכנות" יותר בהתחלה. דהיינו יישום כלי דמוקרטיה ישירה "הגנתיים" (עצירת חקיקה) להתחיל ברמות השלטון הנמוכות.
סדר הפעולות שנראה לנו הגיוני הוא: 1. החלת חובת משאל-עם על חוקי יסוד. 2. ביטול כפיפות השלטון המקומי לשר הפנים, והעברתו לשליטת האזרחים. 3. חקיקת חוק יסוד מגילת העצמאות: עיגון ערכי היסוד המוסכמים בחוק. 4. הנהגת משאל עם לביטול חוקים. 5. הקמת רמת ממשל אזורית בין היישובים לשלטון המרכזי. 6. הפעלת יוזמת חקיקה ציבורית. 7. השלמת החוקה. בדרך זו, כבר עם יישום הפעולה הראשונה, האזרחים הופכים לשחקנים בפוליטיקה - אמנם בתדירות נמוכה יחסית, אך בנושאי מפתח. לאחר מכן, עם הדמוקרטיזציה של השלטון המקומי, האזרחים יתחילו לחוש במשמעות של דמוקרטיה ישירה בענייני יום יום אזרחיים. המימוש ההדרגתי יאפשר לציבור ולממשל להתנסות, להפנים המשמעויות, ללמוד ולהפיק לקחים.




האם הבחירות בדמורטיה ישירה יהיו מושכלות והאם יהיה בהן הבדל מול השיטה היום?


כאשר קיימים כלי דמוקרטיה ישירה, הבחירות מאבדות מחשיבותן, כי בסופו של יום הכוח בידי הציבור בכל החלטה. אבל ניתן להעריך כי המעורבות הגדולה של הציבור בהחלטות השוטפות, תעלה את רמת הבנתו בפוליטיקה ואולי אף תגרום ליותר שיקול דעת בבחירות, ופחות הצבעה על בסיס זהות או השתייכות. לגבי שיטת הבחירות, נראה כי יש מה לעשות גם בתחום זה, אם כי איננו מתמקדים בכך כתנועה. אפשרויות שיפור הן: 1. רכיב אזורי בבחירה - כלומר חלק מחברי הכנסת יבחרו מטעם אזורי בחירה מסוימים. 2. בחירה ב"פתק פתוח" - דהיינו האזרחים יוכלו לבחור את חברי הכנסת עצמם ולא על ידי בחירת רשימה. כך יוכלו האזרחים לבחור חברי כנסת ממספר מפלגות. מחליש את מנגנוני המפלגות ומעצים את האזרחים וחברי הכנסת עצמם.




איך "קיימות ציבורית" נכנסת לכל זה?


אם הכוונה היא קיימות מבחינה סביבתית, אזי השיטה אינה מתייחסת לזה באופן ישיר. הדבר יקבע עלי ידי האזרחים. עם זאת, נראה כי שיקולים סביבתיים יקבלו משקל גדול יותר כאשר הציבור הוא מקבל ההחלטות. עוד גורם שכנראה יגביר את חשיבות שיקולי הקיימות, הוא ביזור השלטון והעברת יכולת ההחלטה לאזרחים ברמות המקומיות. ברמות הממשל הנמוכות שיקולים איכות סביבה מקבלים חשיבות גבוהה, שלא כמו ברמה הארצית, שם נושאים אלו "מתחרים" בנושאי בטחון וכלכלה.




פרופ' שפירא דיבר על טכנולוגיה. ראינו שטכנולוגיה הסיטה בחירות בארץ ובארה"ב. בלי טכנולוגיה זה לא יקרה. איך מייצרים אותה מאיפה?


דמוקרטיה ישירה יכולה לפעול גם ללא טכנולוגיה מחשובית. ברור עם זאת, כי בעידן הנוכחי הפעלת דמוקרטיה ישירה תעשה תוך שילוב מערכות ממוחשבות.
במדינות שונות (אסטוניה, שווייץ ועוד), מפעילים מערכות הצבעה דיגיטליות וניתן יהיה לרכוש או לפתח מערכות דומות.




כיצד דמוקרטיה ישירה מתמודדת עם הצורך בידע מעמיק בנושאים שלא מוכרים לאדם מן השורה? בין אם מידע מסווג ובין אם חומר מורכב כמו תקציב המדינה.


גם המחליטים כיום - חברי הכנסת, אינם מומחים. אנשי מקצוע ופקידים מייעצים לחברי הכנסת לפני קבלת ההחלטה והחקיקה. לפי הצעתנו מצב זה יישאר בעינו, אלא שלציבור תהיה יכולת לבטל את החקיקה. הדבר יקרה, אם נשפוט לפי ניסיון במקומות אחרים, בחלק קטן מאוד של המקרים.
מעבר לזה, האזרחים יהיו מעורבים ויגלו יותר עניין בעסקי הציבור כאשר יובאו להחלטתם במשאלי עם. הדבר יגביר את ידיעתם והבנת של האזרחים ויחולל תהליך למידה.
על פי הצעתנו עמדות ההתומכים והמתנגדים להצעות שיובאו למשאל עם יוצגו בפני הציבור באופן ניטרלי ומונגש על ידי הרשות הממלכתית לזכויות פוליטיות של האזרחים.




כיצד דמוקרטיה ישירה מתמודדת עם הצורך בשיתופי פעולה בין אוכלוסיות שונות? לדוגמא בבניית קואליציה.


על פי הצעתנו השיטה הייצוגית נשארת, אך נוספים כלי דמוקרטיה ישירה שיאפשרו לאזרחים לשמור על זכות המילה האחרונה בידם. לכן הדמוקרטיה הייצוגית תמשיך לפעול כפי שהיא כיום: קואליציות יווצרו בכנסת לפי האינטרסים. אבל יהיה הבדל גדול אחד: הקואליציות יהיו בעלות השפעה נמוכה מאוד ולא יוכלו לעוות את רצון הבוחר, כפי שקורה היום.




הדתות נמצאות בפוזיציה הפוכה לדמוקרטיה. המדינה הזו היא דתית מדי. איך מתגברים על מגבלות הדת? איך מתגברים על החרדים ועל ש"ס?


הקונפליקט בענייני דת, יטופל על ידי העברת ההכרעה בענייני דת לרמות ממשל נמוכות יותר.
כך יתאפשר לקהילות לנהוג על פי ערכיהן הדתיים מבלי לפגוע או להיפגע מקהילות אחרות, שאינן דוגלות באותם ערכים.
כמובן שבכל קהילה כללי ההתנהלות יקבעו באורח דמוקרטי.




האם לאזרחי ישראל הלא יהודים זכות להיות חלק מהדמוקרטיה הישירה?


כל אזרחי ישראל יוכלו להצביע במשאלי העם, בדיוק כמו שהם מצביעים בבחירות.




האם לתושבי השטחים הכבושים, שנכבשו ע״י ישראל ב-67׳,זכות להיות חלק מהדמוקרטיה הישירה?


לגבי השטחים הנשלטים על ידי ישראל ותושביהם שאינם אזרחי ישראל, ניתן ליישם פתרון בטווח היותר ארוך המבוסס על אותם עקרונות דמוקרטיים, במסגרת קונפדרציה ישראלית פלסטינית.




מה יהיה על כל החזון החברתי שלכם אחרי שאזרחי ישראל יחליטו להקטין את מס ההכנסה (כמו בשוויץ), ולא ישאר כסף למטרות חברתיות?


בדמוקרטיה אמיתית הציבור מחליט וגם נושא באחריות להחלטותיו. הציבור עשוי לטעות אך הוא יכול גם לתקן את החלטותיו. אנו חושבים כי כאשר יעמדו בפני הציבור החלטות ויהיה ברור לו מה ההשלכות שלהן, הוא ינהג בהגיון ובאחריות. כך הוא יבין כי הקטנת מיסים תפגע בחלשים הוא לא ינקוט בצעד כזה. הניסיון בשווייץ הוא שהדמוקרטיה הביאה ל"כלכלת שוק חברתית" שמצד אחד מאפשרת יוזמה חופשית רחבה מאוד, ומצד שני דואגת לחברה. כך הם הגיעו מצד אחד לשיעור מיסוי נמוכים מאוד תוך השגת תנאי רווחה סוציאלית רחבים מאוד.




מה הדבר הראשון שהייתם עושים לקידום דמוקרטיה ישירה בישראל?


חוק משאל עם חובה על חוקי יסוד.




אם הנחת העבודה היא שהשלטון הקיים מתנגד לביזור סמכויות כיצד נכון לגייס תמיכה אצל מקבלי החלטות?


להערכתנו הסיכוי כי פוליטיקאים יסכימו מרצונם לוותר על כוח הוא נמוך מאוד. ביזור סמכויות הוא ויתור של השלטון המרכזי על כוח לטובת השלטון המקומי, ולכן לא יקרה. לא כך הדבר בקרב הציבור הרחב. זהו נושא שיחסית קל לגייס לו תמיכה בקרב הציבור. הרעיון כי שר הפנים יהיה זה שיקבע את אורחות החיים הוא אנכרוניסטי ורוב הציבור מתנגד לו. לדעתנו מקבלי ההחלטות ישנו את דעתם בעניין זה רק כאשר הציבור יבין כי קיימת דרך אחרת וידרוש ליישמה.




יש תחושה שבבחירות לרשויות המקומיות היו ניצנים של שיתוף. האם זה נכון? לכן אולי נכון לקדם את התהליכים מלמטה?


אנו שותפים לתחושה כי בשלטון המקומי נוצרת הבנה כי יש להקשיב לתושבים. אנו גם חושבים כי יש לפעול מלמטה.




אחת ההתנגדויות הראשונות לשיטה היא חוסר הרצון של אזרחים דוקא להעצים את השכנים שלהם. כיצד אפשר להתגבר על זה?


תופעה זו נובעת לדעתנו בגלל השיטה הקיימת, בה כולם מתחרים על השגת הכוח. ההתגברות על טיעון זה היא חלק מהשכנוע ביתרונות השיטה - הסבר כי במקום לבזבז את האנרגיה על מירוץ אחרי הכוח, וכפיית מדיניות שאינה מקובלת ולכן גם לא מיושמת, נקדיש את האנרגיה למציאת פתרונות שכולם יכולים לחיות איתם.




כשאני מציגה את הרעיון של דמוקרטיה ישירה לחברים ומכרים, התגובה הראשונה שלהם היא לפסול את הרעיון בביטול ולומר ״הציבור מטומטם - איך אני יכול לסמוך עליהם??״. אני מנסה להסביר להם את העקרונות של חכמת ההמונים וההצלחה של משאלי העם בשוויץ, אבל הם לא אוכלים את זה.


טיעון "העם מטומטם" הוא טיעון שכיח, שמקורו ככל הנראה פחד.
ניתן לטעון כנגדו טיעונים רבים:
1. אם אנחנו כל כך מטומטמים, איך אתם מסבירים את ההצלחה של ישראל?
2. ישראל היא המדינה ה-17 בעולם במדד ההשכלה.
3. ישראל היא המדינה השלישית בעולם ברמת ההשכלה הגבוהה.
4. העם נראה מטומטם, כי הוא מצביע מסיבות זהות ולא מסיבות ענייניות, כי הפוליטיקאים משסים אותנו זה בזה. כאשר העם יהיה ריבון ושותף להחלטות, הוא יתחיל להתעניין, ללמוד ולדעת וגם יצביע מסיבות ענייניות.
כלומר, הטמטום לכאורה של העם הוא תוצאה של השיטה הקיימת, ולא סיבה למה לא לבחור בשיטה טובה יותר.
5. האם מי שטוען כי העם מטומטם הוא גם אחד המטומטמים? או שזה רק כל האחרים?
6. האם הנציגים יותר חכמים מהציבור? כנראה שלא.
7. הטיעון הוא ביטוי לכך שאנו לא סומכים על עצמנו כציבור. אבל איך בכל זאת אנו הולכים לצבא ביחד, מפקידים את חיינו בידי צוות רפואי וכו'? רק כאשר מדובר בפוליטיקה אנו טוענים את הטיעון הזה.
8. אם העם מטומטם, אז למה בכלל יש דמוקרטיה? למה לסמוך עליו בבחירות? למה ששם יעשה החלטות נכונות? אם התשובה היא שלא סומכים, אז אתם בעד דיקטטורה. ואם אתם בעד דיקטטורה אז אנו לא שואלים אתכם בכלל 😉.




איך אתם מציעים לשכנע באמת את הציבור, אבל את כל הציבור לחבור אליכם ולתמוך ברעיון שלכם? הרי כמו שאמרתם, רק גיוס של כמות מאסיבית של אזרחים כדוגמת המחאה החברתית ב2011 יכול לגרום למציאות הזו לקרום עור וגידים


זו שאלת ה-5 מיליון בוחרים! אין לנו פתרון קסם. המסלול היחיד שאנו רואים הוא הפצת המסר בכלים שבידנו. זה לקח לנו זמן, אבל למדנו לשכנע, ואם יש לנו מספיק זמן, אנו מצליחים לשכנע רבים. זה לא היה כך בעבר. עם זאת, כדי להגיע להמונים, כמובן שלא מעשי לשכנע אחד אחד, יש להגיע להפצה ויראלית של המסר או לפנות במדיה המונית. התוכנית שלנו כרגע היא תוכנית לשלב הראשון של הפצת המסר ברמה אישית ובחוגי בית, עד שנגיע למספר חברים מספיק גדול שיאפשר לנו התחלת פניה במדיה חברתית באמצעות דמי חבר לא גבוהים שיגבו. זהו כרגע אופק התכנון שלנו. אנו מאמינים כי כאשר נשיג את היעד הראשונן יהיה יותר קל לתכנן את ההמשך.




משאלי עם הם כלי עזר לדמוקרטיה, הם לא יכולים להחליף אותה.


על פי הצעתנו, משאלי עם הם חלק בלתי נפרד מהדמוקרטיה והם שמוודאים שתפעל כמו שצריך.





  • Facebook Social Icon

חתמו ושתפו העצומה לחקיקת חוק משאל עם

- קישור לעצומה

ריבוע קטן.jpg