דמוקרטיה ישירה היא שיטה בה האזרחים מקבלים החלטות שלטוניות בעצמם ולא באמצעות נציגים נבחרים. 
 

תנועת אזרחים מציעה שיטה מעורבת - דמוקרטיה ייצוגית (כנסת) ובצידה מנגנוני דמוקרטיה ישירה המאפשרים לציבור לממש את ריבונותו ולהחליט בעניינים מסויימים ישירות ובאופן מסודר. 

אנו מאמינים כי השיטה ה"היברידית" - ייצוגית בשילוב כלי דמוקרטיה ישירה, תאפשר קבלת החלטות ממשל תוך שיקול דעת ומחשבה מחד, ומאידך תמנע קבלת החלטות רק משיקולים פוליטיים של מפלגות ופוליטיקאים.

כלי דמוקרטיה ישירה מיושמים ב-113 מדינות בעולם (מפת הדמוקרטיה הישירה בעולם) בהיקפים משתנים. בין המדינות העושות שימוש רב יחסית בדמוקרטיה ישירה נמנות רבות ממדינות ארה"ב. גם ברוב מדינות אירופה ודרום אמריקה הכלים הדמוקרטיים מקובלים. המדינה המובילה ביישום דמוקרטיה ישירה, הן מבחינת איכות היישום, הוותק (150 שנה), היקף השימוש ותדירות השימוש בכלים היא שווייץ.

בשנים האחרונות, בעיקר בעולם הדובר ספרדית, החל מחקר, פיתוח וניסוי של כלי דמוקרטיה ישירה מבוססי טכנולוגיה. גם בישראל קיימת פעילות אקדמית, יזמית ופוליטית בתחום טכנולוגיות דמוקרטיה דיגיטלית-אינטרנטית.   

למידע נוסף - קישורים בסוף דף זה.

 
 

כלי דמוקרטיה ישירה

מנגנונים הקבועים בחוק באמצעותם מובאים ענינים להחלטת הציבור במשאל עם.

משאל עם - רפרנדום (Referendum)

משאל עם המתקיים מתוקף חוק (משאל עם חובה) או על פי דרישת הציבור (משאל עם רשות). יש להבדיל בין רפרנדום לפלבסייט (Plebiscite) שהוא משאל עם יזום על ידי גורם שלטוני, הקובע את נוסח השאלה הנשאלת ועיתוי המשאל, ומשמש בדרך כלל משטרים לא דמוקרטיים.

ברפרנדום אין בדרך כלל אפילו שאלה. אלא מוצגת עובדה באמצעות כותרת - למשל, חוק שנחקק או הצעת חוק, והציבור נשאל אם הוא בעד או נגד.
בכל הצעות תנועת אזרחים משמעות המונח משאל עם היא רפרנדום. 

 

משאל עם חובה

כלי דמוקרטיה ישירה המחייב החלטה ישירה על ידי העם מתוקף חוק. בדרך כלל משמש להחלטות בעניינים חשובים כגון חוקה או הסכמים בינלאומיים מהותיים. כלי זה קיים בישראל לגבי ויתור על שטחי שיפוט ומנהל על פי חוק יסוד משאל עם.

משאל עם רשות

כלי דמוקרטיה ישירה המחייב קיום משאל עם על פי דרישת הציבור. בדרך כלל מתבצע לפי דרישה של מספר מסוים של מצביעים. שאלה מהותית היא מה שיעור החותמים הדרוש לביצוע משאל עם. אנו מציעים כי השיעור יהיה 1% מהמצביעים. 

אנו מציעים כי יתאפשר לאזרחים לקרוא למשאל על לאשרור או ביטול חוק, אם חתמו על עצומה 1% מהבוחרים בתוך 100 יום מיום פרסום החוק ברשומות. היה ונחתמה עצומה כאמור החוק יובא להצבעת הציבור ואם רוב הציבור יצביע נגד, החוק יבוטל.

 
 

יוזמה עממית

כלי דמוקרטי המאפשר לציבור להציע הצעות חקיקה. נחשב לכלי הדמוקרטיה הישירה הרדיקלי ביותר. מחייב מסגרת חוקתית-ערכית ברורה ופרוטוקול ביצוע מדויק, משום שבלעדיהם עשוי להביא לחקיקה לא חוקתית או לחריגות תקציביות. במדינות ארה"ב ובשווייץ מאושרת חוקתיות הצעה החקיקה על ידי בתי המחוקקים, במדינות מסוימות בארה"ב היא נקבעת על ידי בתי משפט או התובע הכללי.

 

ביזור השלטון

חלוקת סמכויות בין גופי שלטון שונים למניעת הצטברות כוח ויעול הטיפול בנושאי ממשל. יתרו נחשב לאבי הרעיון משום עצתו למשה: "...ושמת עליהם, שרי אלפים שרי מאות, שרי חמישים, ושרי עשרות" (שמות, י"ח).

עקרון השיוריות (Subsidiarity)

עקרון לביזור סמכויות הממשל, הקובע כי כל נושא ממשלי יוכרע ברמת הממשל הנמוכה ביותר שהיא עדיין אפקטיבית. מייצג את העקרון כי קהילות צריכות להחליט בעצמן על עצמן בכל הנוגע להן בלעדית, ורק עניינים החורגים משיפוטן וסמכותן יוכרעו בדרגות ממשל גבוהות יותר. זוהי למעשה הרחבה של רעיון חירות הפרט לרמת הקהילה.

חוקה

חוקה היא בסיס חיוני בכל שיטת ממשל. חוקה היא הבסיס החוק המוסכם על האזרחים ומהווה את האמנה החברתית במדינה - הסכם בין האזרחים לבין עצמם לבין המדינה. החוקה צריכה לכלול את ערכי היסוד המוסכמים. החוקה ניתנת לשינוי אך ורק באישור הציבור