תוצאות יישום השיטה

יישום המודל המוצע, יוצר, לאורך זמן, שינויים מרחיקי לכת בהתנהלות המערכת הפוליטית, מינהל המדינה, האזרחים והחברה. התיאור הטוב ביותר, אולי, של השינוי הוא: מעבר ממדינה שהיא אמצעי שליטה באזרחים למדינה שהיא "שותפות" בבעלות האזרחים.

השינוי הוא תוצאה של הצטברות ההשפעות של רכיבי השיטה: כלי הדמוקרטיה הישירה, ביזור השלטון, והחוקה, וההיזון החוזר החיובי ביניהם.

ככל שינוי, גם שינוי זה, כרוך במחירים ובהתמודדות עם אתגרים חדשים - המהווים חלק מתוצאות היישום.

ניתן לקבץ את תוצאות היישום לארבע קבוצות:

  1. איכות הדמוקרטיה
    השיטה משפרת את איכות הדמוקרטיה ומובילה לתאימות בין החלטות החקיקה של הממשל, ל"רצון הכללי" של הציבור.
    השיטה מבטיחה כי ההחלטות נתמכות על ידי רוב הציבור, והדינמיקה שלה מתמרצת חקיקה ברוב גדול. בטווח הארוך, הוכח כי השיטה מקדמת דמוקרטיה קונצנזואלית - השואפת לקבלת החלטות פה אחד.

  2. איכות הממשל
    ריבונות האזרחים והפיכתם לשחקן הפוליטי המכריע, מחוללים ממשל מוכוון-אזרחים, המתחשב ברצונם, חס על כספם ומנסה לשרתם בנאמנות וביעילות.

  3. שיפור החברה
    ההשפעה על האזרחים ועל החברה בכלל היא אולי התוצאה המשמעותית ביותר: האזרחים הופכים למעורבים ואחראים, והחברה הופכת ליותר מאוחדת, סולידרית, סובלנית, מכבדת ושוחרת אמון.

  4. מחירים ואתגרים
    יישום השיטה כרוך גם במחירים והתמודדות עם אתגרים ארגוניים, חוקתיים, חברתיים וחינוכיים.

להלן תיאור ההשפעות והתוצאות של יישום השיטה. תוצאות אלו קשורות בחלקן למנגנונים החוקיים, אולם במידה לא פחותה הן פועל יוצא של שינויים תודעתיים אצל האזרחים, נציגי ומשרתי הציבור.

ניתוח התהליכים והתוצאות מבוסס גם על לימוד יישום רכיבי השיטה במדינות אחרות.

 

איכות הדמוקרטיה - ההחלטות השלטוניות תואמות את רצון הציבור

מעורבות הציבור בהחלטות יוצרת עומס על האזרחים


הפיכת האזרחים לשחקן פוליטי מביאה עמה גם עומס: האזרחים אמורים לגבש את דעתם לגבי נושאים המובאים להצבעה במשאלי עם ולגבש עמדה. פתרונות אפשריים: - הפעלה נכונה של "רשות הדמוקרטיה", במיוחד לגבי הצגת העמדות בעד ונגד בעניינים העומדים להצבעה. - חינוך והתנסות בדמוקרטיה ישירה. - הפעלה הדרגתית של הכלים. - שימוש בטכנולוגיה להקלת הצבעות וקבלת מידע.




תהליכי חקיקה מתארכים עקב התייעצות ומעורבות הציבור


החקיקה המתמרצת התייעצות וגיוס תמיכה רחבה והצורך לקיים משאלי עם, עשויים להאיט הליכי חקיקה. פתרונות אפשריים: - כלים לחקיקה דחופה. - חוקה מפורטת שתקטין הצורך בחקיקה. - ביזור השלטון מעביר הרבה חקיקה לרמות הנמוכות.




אתגרים ארגוניים ביישום


אתגרים ארגוניים עיקריים: - הקמת רשות הדמוקרטיה ועיצובה באופן נכון - טיפול בביזור השלטון - חלוקת הסמכויות בין רמות הממשל, והקמת רמת ממשל אזורית.




אתגר חוקתי - שלטון העם מול שלטון החוק


הפיכת הציבור לגורם המכריע בחקיקה, ובמיוחד יישום "יוזמה ציבורית" ככלי דמוקרטיה ישירה, מחריף את הדילמה הקיימת גם כיום - שלטון החוק מול שלטון הריבון. כיום המחלוקת היא בין הכנסת כריבון לבית המשפט. לאחר יישום כלי דמוקרטיה ישירה, המחלוקת תהיה, אם יחוקקו חוקים לא חוקתיים בין בית המשפט לעם עצמו. זהו אחד הטיעונים העיקריים של מתנגדי הדמוקרטיה הישירה.
אנו חושבים שבדמוקרטיה ייצוגית הסכנה של חקיקה לא חוקתית אינה פחותה ואולי אף גדולה יותר, לאור אי המעורבות האזרחית המספקת. לדעתנו מה שמתרחש בישראל בשנים האחרונות ממחיש כי דווקא הציבור הרחב עשוי להיות הגורם הממתן של חקיקה לא חוקתית. פתרונות אפשריים: - עיצוב תהליך היוזמה הציבורית כך שתאפשר שינוי רק בנושא ממוקד אחד - איסור על הצעת חקיקה לא חוקתית ביוזמה עממית - חוקה המפרטת את ערכי היסוד החוקתיים




אתגרים חברתיים וחינוכיים - הפנמה ההליך הדמוקרטי על ידי האזרחים


הפנמה כי האזרחים צריכים ויכולים להיות שחקן פוליטי. לימוד והתנסות בדמוקרטיה ישירה. יכול להתחיל ברמה המקומית. פתרונות אפשריים: - תוכניות חינוך והסברה - יישום הדרגתי - התחלה מהרמה המקומית





 

מקדמת ממשל יעיל ואיכותי

מעורבות הציבור בהחלטות יוצרת עומס על האזרחים


הפיכת האזרחים לשחקן פוליטי מביאה עמה גם עומס: האזרחים אמורים לגבש את דעתם לגבי נושאים המובאים להצבעה במשאלי עם ולגבש עמדה. פתרונות אפשריים: - הפעלה נכונה של "רשות הדמוקרטיה", במיוחד לגבי הצגת העמדות בעד ונגד בעניינים העומדים להצבעה. - חינוך והתנסות בדמוקרטיה ישירה. - הפעלה הדרגתית של הכלים. - שימוש בטכנולוגיה להקלת הצבעות וקבלת מידע.




תהליכי חקיקה מתארכים עקב התייעצות ומעורבות הציבור


החקיקה המתמרצת התייעצות וגיוס תמיכה רחבה והצורך לקיים משאלי עם, עשויים להאיט הליכי חקיקה. פתרונות אפשריים: - כלים לחקיקה דחופה. - חוקה מפורטת שתקטין הצורך בחקיקה. - ביזור השלטון מעביר הרבה חקיקה לרמות הנמוכות.




אתגרים ארגוניים ביישום


אתגרים ארגוניים עיקריים: - הקמת רשות הדמוקרטיה ועיצובה באופן נכון - טיפול בביזור השלטון - חלוקת הסמכויות בין רמות הממשל, והקמת רמת ממשל אזורית.




אתגר חוקתי - שלטון העם מול שלטון החוק


הפיכת הציבור לגורם המכריע בחקיקה, ובמיוחד יישום "יוזמה ציבורית" ככלי דמוקרטיה ישירה, מחריף את הדילמה הקיימת גם כיום - שלטון החוק מול שלטון הריבון. כיום המחלוקת היא בין הכנסת כריבון לבית המשפט. לאחר יישום כלי דמוקרטיה ישירה, המחלוקת תהיה, אם יחוקקו חוקים לא חוקתיים בין בית המשפט לעם עצמו. זהו אחד הטיעונים העיקריים של מתנגדי הדמוקרטיה הישירה.
אנו חושבים שבדמוקרטיה ייצוגית הסכנה של חקיקה לא חוקתית אינה פחותה ואולי אף גדולה יותר, לאור אי המעורבות האזרחית המספקת. לדעתנו מה שמתרחש בישראל בשנים האחרונות ממחיש כי דווקא הציבור הרחב עשוי להיות הגורם הממתן של חקיקה לא חוקתית. פתרונות אפשריים: - עיצוב תהליך היוזמה הציבורית כך שתאפשר שינוי רק בנושא ממוקד אחד - איסור על הצעת חקיקה לא חוקתית ביוזמה עממית - חוקה המפרטת את ערכי היסוד החוקתיים




אתגרים חברתיים וחינוכיים - הפנמה ההליך הדמוקרטי על ידי האזרחים


הפנמה כי האזרחים צריכים ויכולים להיות שחקן פוליטי. לימוד והתנסות בדמוקרטיה ישירה. יכול להתחיל ברמה המקומית. פתרונות אפשריים: - תוכניות חינוך והסברה - יישום הדרגתי - התחלה מהרמה המקומית





 

משפרת את החברה

מעורבות הציבור בהחלטות יוצרת עומס על האזרחים


הפיכת האזרחים לשחקן פוליטי מביאה עמה גם עומס: האזרחים אמורים לגבש את דעתם לגבי נושאים המובאים להצבעה במשאלי עם ולגבש עמדה. פתרונות אפשריים: - הפעלה נכונה של "רשות הדמוקרטיה", במיוחד לגבי הצגת העמדות בעד ונגד בעניינים העומדים להצבעה. - חינוך והתנסות בדמוקרטיה ישירה. - הפעלה הדרגתית של הכלים. - שימוש בטכנולוגיה להקלת הצבעות וקבלת מידע.




תהליכי חקיקה מתארכים עקב התייעצות ומעורבות הציבור


החקיקה המתמרצת התייעצות וגיוס תמיכה רחבה והצורך לקיים משאלי עם, עשויים להאיט הליכי חקיקה. פתרונות אפשריים: - כלים לחקיקה דחופה. - חוקה מפורטת שתקטין הצורך בחקיקה. - ביזור השלטון מעביר הרבה חקיקה לרמות הנמוכות.




אתגרים ארגוניים ביישום


אתגרים ארגוניים עיקריים: - הקמת רשות הדמוקרטיה ועיצובה באופן נכון - טיפול בביזור השלטון - חלוקת הסמכויות בין רמות הממשל, והקמת רמת ממשל אזורית.




אתגר חוקתי - שלטון העם מול שלטון החוק


הפיכת הציבור לגורם המכריע בחקיקה, ובמיוחד יישום "יוזמה ציבורית" ככלי דמוקרטיה ישירה, מחריף את הדילמה הקיימת גם כיום - שלטון החוק מול שלטון הריבון. כיום המחלוקת היא בין הכנסת כריבון לבית המשפט. לאחר יישום כלי דמוקרטיה ישירה, המחלוקת תהיה, אם יחוקקו חוקים לא חוקתיים בין בית המשפט לעם עצמו. זהו אחד הטיעונים העיקריים של מתנגדי הדמוקרטיה הישירה.
אנו חושבים שבדמוקרטיה ייצוגית הסכנה של חקיקה לא חוקתית אינה פחותה ואולי אף גדולה יותר, לאור אי המעורבות האזרחית המספקת. לדעתנו מה שמתרחש בישראל בשנים האחרונות ממחיש כי דווקא הציבור הרחב עשוי להיות הגורם הממתן של חקיקה לא חוקתית. פתרונות אפשריים: - עיצוב תהליך היוזמה הציבורית כך שתאפשר שינוי רק בנושא ממוקד אחד - איסור על הצעת חקיקה לא חוקתית ביוזמה עממית - חוקה המפרטת את ערכי היסוד החוקתיים




אתגרים חברתיים וחינוכיים - הפנמה ההליך הדמוקרטי על ידי האזרחים


הפנמה כי האזרחים צריכים ויכולים להיות שחקן פוליטי. לימוד והתנסות בדמוקרטיה ישירה. יכול להתחיל ברמה המקומית. פתרונות אפשריים: - תוכניות חינוך והסברה - יישום הדרגתי - התחלה מהרמה המקומית





 

המחירים הכרוכים בשיטה

מעורבות הציבור בהחלטות יוצרת עומס על האזרחים


הפיכת האזרחים לשחקן פוליטי מביאה עמה גם עומס: האזרחים אמורים לגבש את דעתם לגבי נושאים המובאים להצבעה במשאלי עם ולגבש עמדה. פתרונות אפשריים: - הפעלה נכונה של "רשות הדמוקרטיה", במיוחד לגבי הצגת העמדות בעד ונגד בעניינים העומדים להצבעה. - חינוך והתנסות בדמוקרטיה ישירה. - הפעלה הדרגתית של הכלים. - שימוש בטכנולוגיה להקלת הצבעות וקבלת מידע.




תהליכי חקיקה מתארכים עקב התייעצות ומעורבות הציבור


החקיקה המתמרצת התייעצות וגיוס תמיכה רחבה והצורך לקיים משאלי עם, עשויים להאיט הליכי חקיקה. פתרונות אפשריים: - כלים לחקיקה דחופה. - חוקה מפורטת שתקטין הצורך בחקיקה. - ביזור השלטון מעביר הרבה חקיקה לרמות הנמוכות.




אתגרים ארגוניים ביישום


אתגרים ארגוניים עיקריים: - הקמת רשות הדמוקרטיה ועיצובה באופן נכון - טיפול בביזור השלטון - חלוקת הסמכויות בין רמות הממשל, והקמת רמת ממשל אזורית.




אתגר חוקתי - שלטון העם מול שלטון החוק


הפיכת הציבור לגורם המכריע בחקיקה, ובמיוחד יישום "יוזמה ציבורית" ככלי דמוקרטיה ישירה, מחריף את הדילמה הקיימת גם כיום - שלטון החוק מול שלטון הריבון. כיום המחלוקת היא בין הכנסת כריבון לבית המשפט. לאחר יישום כלי דמוקרטיה ישירה, המחלוקת תהיה, אם יחוקקו חוקים לא חוקתיים בין בית המשפט לעם עצמו. זהו אחד הטיעונים העיקריים של מתנגדי הדמוקרטיה הישירה.
אנו חושבים שבדמוקרטיה ייצוגית הסכנה של חקיקה לא חוקתית אינה פחותה ואולי אף גדולה יותר, לאור אי המעורבות האזרחית המספקת. לדעתנו מה שמתרחש בישראל בשנים האחרונות ממחיש כי דווקא הציבור הרחב עשוי להיות הגורם הממתן של חקיקה לא חוקתית. פתרונות אפשריים: - עיצוב תהליך היוזמה הציבורית כך שתאפשר שינוי רק בנושא ממוקד אחד - איסור על הצעת חקיקה לא חוקתית ביוזמה עממית - חוקה המפרטת את ערכי היסוד החוקתיים




אתגרים חברתיים וחינוכיים - הפנמה ההליך הדמוקרטי על ידי האזרחים


הפנמה כי האזרחים צריכים ויכולים להיות שחקן פוליטי. לימוד והתנסות בדמוקרטיה ישירה. יכול להתחיל ברמה המקומית. פתרונות אפשריים: - תוכניות חינוך והסברה - יישום הדרגתי - התחלה מהרמה המקומית