תוצאות יישום השיטה

יישום המודל המוצע, יוצר, לאורך זמן, שינויים מרחיקי לכת בהתנהלות המערכת הפוליטית, מינהל המדינה, האזרחים והחברה. התיאור הטוב ביותר, אולי, של השינוי הוא: מעבר ממדינה שהיא אמצעי שליטה באזרחים למדינה שהיא "שותפות" בבעלות האזרחים.

השינוי הוא תוצאה של הצטברות ההשפעות של רכיבי השיטה: כלי הדמוקרטיה הישירה, ביזור השלטון, והחוקה, וההיזון החוזר החיובי ביניהם.

ככל שינוי, גם שינוי זה, כרוך במחירים ובהתמודדות עם אתגרים חדשים - המהווים חלק מתוצאות היישום.

ניתן לקבץ את תוצאות היישום לארבע קבוצות:

  1. איכות הדמוקרטיה
    השיטה משפרת את איכות הדמוקרטיה ומובילה לתאימות בין החלטות החקיקה של הממשל, ל"רצון הכללי" של הציבור.
    השיטה מבטיחה כי ההחלטות נתמכות על ידי רוב הציבור, והדינמיקה שלה מתמרצת חקיקה ברוב גדול. בטווח הארוך, הוכח כי השיטה מקדמת דמוקרטיה קונצנזואלית - השואפת לקבלת החלטות פה אחד.

  2. איכות הממשל
    ריבונות האזרחים והפיכתם לשחקן הפוליטי המכריע, מחוללים ממשל מוכוון-אזרחים, המתחשב ברצונם, חס על כספם ומנסה לשרתם בנאמנות וביעילות.

  3. שיפור החברה
    ההשפעה על האזרחים ועל החברה בכלל היא אולי התוצאה המשמעותית ביותר: האזרחים הופכים למעורבים ואחראים, והחברה הופכת ליותר מאוחדת, סולידרית, סובלנית, מכבדת ושוחרת אמון.

  4. מחירים ואתגרים
    יישום השיטה כרוך גם במחירים והתמודדות עם אתגרים ארגוניים, חוקתיים, חברתיים וחינוכיים.

להלן תיאור ההשפעות והתוצאות של יישום השיטה. תוצאות אלו קשורות בחלקן למנגנונים החוקיים, אולם במידה לא פחותה הן פועל יוצא של שינויים תודעתיים אצל האזרחים, נציגי ומשרתי הציבור.

ניתוח התהליכים והתוצאות מבוסס גם על לימוד יישום רכיבי השיטה במדינות אחרות.

 

איכות הדמוקרטיה - ההחלטות השלטוניות תואמות את רצון הציבור

O que são plantas preservadas?


São plantas naturais que passaram por um processo tecnológico de estabilização. São cinco etapas, desde a desidratação até a montagem, que levam em torno de 60 dias para serem concluídas. O resultado é a preservação da aparência natural das folhas por muitos anos.




Há diferença entre jardim vertical preservado e árvores preservadas?


O processo e a técnica de preservação são basicamente as mesmas. O que muda é o modos de montagem e a forma de contratação. Jardins verticais geralmente são feitos de acordo com o projeto desenvolvido junto ao cliente. Árvores e plantas preservadas podem ser feitas sob medida, ou adquiridas conforme os padrões internacionais.




As plantas preservadas duram para sempre?


Em tese, as folhas e galhos preservados devem ter validade indeterminada, porém, é difícil afirmar isso. O que se pode dizer com segurança é que a durabilidade será por muitos e muitos anos.




Não precisa mesmo de manutenção?


Não, a recomendação é fazer uma limpeza básica a cada seis meses para eliminar a poeira e manter a planta com o aspecto sadio e brilhante. A preservação conta com um componente que evita o acúmulo de sujeira.




Quanto custa o jardim vertical preservado ou árvores preservadas?


O valor do jardim vertical preservado é o mais acessível em comparação com o artificial e o natural. Cada projeto tem seu preço em razão da complexidade, tamanho e tipo de plantas. Estamos à disposição para fazer um orçamento.





 

מקדמת ממשל יעיל ואיכותי

מעורבות הציבור בהחלטות יוצרת עומס על האזרחים


הפיכת האזרחים לשחקן פוליטי מביאה עמה גם עומס: האזרחים אמורים לגבש את דעתם לגבי נושאים המובאים להצבעה במשאלי עם ולגבש עמדה. פתרונות אפשריים: - הפעלה נכונה של "רשות הדמוקרטיה", במיוחד לגבי הצגת העמדות בעד ונגד בעניינים העומדים להצבעה. - חינוך והתנסות בדמוקרטיה ישירה. - הפעלה הדרגתית של הכלים. - שימוש בטכנולוגיה להקלת הצבעות וקבלת מידע.




תהליכי חקיקה מתארכים עקב התייעצות ומעורבות הציבור


החקיקה המתמרצת התייעצות וגיוס תמיכה רחבה והצורך לקיים משאלי עם, עשויים להאיט הליכי חקיקה. פתרונות אפשריים: - כלים לחקיקה דחופה. - חוקה מפורטת שתקטין הצורך בחקיקה. - ביזור השלטון מעביר הרבה חקיקה לרמות הנמוכות.




אתגרים ארגוניים ביישום


אתגרים ארגוניים עיקריים: - הקמת רשות הדמוקרטיה ועיצובה באופן נכון - טיפול בביזור השלטון - חלוקת הסמכויות בין רמות הממשל, והקמת רמת ממשל אזורית.




אתגר חוקתי - שלטון העם מול שלטון החוק


הפיכת הציבור לגורם המכריע בחקיקה, ובמיוחד יישום "יוזמה ציבורית" ככלי דמוקרטיה ישירה, מחריף את הדילמה הקיימת גם כיום - שלטון החוק מול שלטון הריבון. כיום המחלוקת היא בין הכנסת כריבון לבית המשפט. לאחר יישום כלי דמוקרטיה ישירה, המחלוקת תהיה, אם יחוקקו חוקים לא חוקתיים בין בית המשפט לעם עצמו. זהו אחד הטיעונים העיקריים של מתנגדי הדמוקרטיה הישירה.
אנו חושבים שבדמוקרטיה ייצוגית הסכנה של חקיקה לא חוקתית אינה פחותה ואולי אף גדולה יותר, לאור אי המעורבות האזרחית המספקת. לדעתנו מה שמתרחש בישראל בשנים האחרונות ממחיש כי דווקא הציבור הרחב עשוי להיות הגורם הממתן של חקיקה לא חוקתית. פתרונות אפשריים: - עיצוב תהליך היוזמה הציבורית כך שתאפשר שינוי רק בנושא ממוקד אחד - איסור על הצעת חקיקה לא חוקתית ביוזמה עממית - חוקה המפרטת את ערכי היסוד החוקתיים




אתגרים חברתיים וחינוכיים - הפנמה ההליך הדמוקרטי על ידי האזרחים


הפנמה כי האזרחים צריכים ויכולים להיות שחקן פוליטי. לימוד והתנסות בדמוקרטיה ישירה. יכול להתחיל ברמה המקומית. פתרונות אפשריים: - תוכניות חינוך והסברה - יישום הדרגתי - התחלה מהרמה המקומית





 

משפרת את החברה

הגברת הלכידות, הסובלנות, הכבוד ההדדי והאמון בחברה


הרבה מאוד מאפיינים בשיטה מוליכים את החברה ליתר לכידות, סובלנות, כבוד ואמון: 1. הדינמיקה במערכת הפוליטית, בזכות כלי הדמוקרטיה הישירה, לכיוון הסכמות רחבות ודמוקרטיה קונצנזואלית; 2. הדינמיקה בקרב הציבור הכוללת, בין היתר: - הדיון בהחלטות העומדות להצבעה חושף את הציבור לטיעוני הצד השני ועשויים, גם אם אינם מתקבלים, להגביר את ההבנה. - עם הזמן מתברר כי בהחלטות מסוימות, העמדות חוצות מחנות. דבר שמוליך גם הוא להורדת המתח בין המחנות. - קיום מנגנון דמוקרטי מוסכם והוגן לקבלת החלטות, בדמות משאלי עם, מקלים גם על מי שהפסיד במשאל העם, להשלים עם ההחלטות. - הפעלת כלי הדמוקרטיה הישירה פעמים חוזרות, גורם לכך שעם הזמן, כל אזרח ימצא עצמו בצד "מנצח" או "מפסיד". יוצר אמפטיה והבנה לעמדות אחרות. - ההפנמה כי מדובר בדמוקרטיה חיה, שלכל אזרח יש בה הזדמנות להציע את עמדתו, ולשנות דברים שאינם נראים לו, יוצרת אף היא תחושת הגינות ומקטינה את הדיסוננס. המצב כיום: החברה הישראלית מאוד מקוטבת ומחנאית. כל מחנה דואג בעיקר לערכיו ולאינטרס של עצמו. מיעוטים שאינם מזוהים עם המדינה. תחושת אי-צדק בקרב רבים מהציבור.




כלי הדמוקרטיה הישירה מעצימים את האזרחים ומגבירים את המעורבות והאחריות האזרחית


כלי הדמוקרטיה הישירה מעודדים את האזרחים לגבש עמדה בסוגיות שעל הפרק. ברור כי הם המחליטים ולכן הם חשים יותר מעורבים. יכולת ההחלטה גם מביאה עמה תחושת אחריות. המצב כיום: הישראלים אכפתיים ובעלי מודעות חברתית, למרות זאת הציבור כמעט אינו מעורב באופן פעיל בפוליטיקה. כנראה משום שברור להם כי יכולתם להשפיע מאוד מוגבלת. קיימת מעורבות עקיפה וחלשה של הציבור באמצעות הפגנות ומחאות ופעילות או תמיכה בארגונים אזרחיים. הזירה הפוליטית מושכת בין היתר גורמים אינטרסנטיים ואף קרימינליים. חלקים גדולים בחברה גלשו לאדישות, ורבים אפילו לא טורחים להתעניין בחדשות.




מגבירה את רווחת האזרחים


השיפור במערכת הפוליטית ובלכידות החברתית מוליך לשיפור כלכלי ואחריות חברתית. דמוקרטיה המקבלת החלטות לטובת הציבור וממשל יעיל מוכוון אזרחים, המנוהל בתשומת לב, מביאים לשגשוג, מיסוי נמוך, והקטנת אי השוויון. גם ערכי החירות והשוויון שהם יסודות השיטה יוצרים אווירה המעודדת יוזמה תוך אחריות חברתית. המצב כיום: בולט ההבדל בין המגזר העסקי למגזר הממשלתי הכלכלה העסקית פורחת, ובמגזר הממשלתי בעיות רבות: תחבורה קורסת, מערכת בריאות מורעבת ומערכת חינוך לא יעילה.




מקטינה את הקונפליקטים בזכות ביזור השלטון היוצר "דרגות חופש" דמוקרטיות נוספות


הניהול האוטונומי יותר של ענייני קהילות מיעוטים ביישובים ובאזורים, מאפשר לקהילות לחיות את חייהן מבלי להיפגע או לפגוע בקהילות אחרות. חוקי המצב כיום: ריכוזיות השלטון אינה מאפשרת הבדלה מספקת בין קהילות. גם בתחומים בהן יש התחשבות בערכי הקהילות, כגון חינוך ודת, ההחלטות ריכוזיות ומלמעלה. הדבר יוצר מאבקים מתמידים בין הקבוצות השונות בישראל.




מאפשרת למיעוטים, גם הלא ציונים, לפתח הזדהות עם המדינה בזכות יכולת הניהול העצמי


הניהול האוטונומי יותר של ענייני קהילות מיעוטים ביישובים ובאזורים, מאפשר לקהילות לחיות את חייהן מבלי להפגע או לפגוע בקהילות אחרות. חוקי המצב כיום: המיעוט הערבי וחלק מן החרדים, אינם חשים הזדהות עם המדינה ושאר אזרחיה.





 

המחירים הכרוכים בשיטה

מעורבות הציבור בהחלטות יוצרת עומס על האזרחים


הפיכת האזרחים לשחקן פוליטי מביאה עמה גם עומס: האזרחים אמורים לגבש את דעתם לגבי נושאים המובאים להצבעה במשאלי עם ולגבש עמדה. פתרונות אפשריים: - הפעלה נכונה של "רשות הדמוקרטיה", במיוחד לגבי הצגת העמדות בעד ונגד בעניינים העומדים להצבעה. - חינוך והתנסות בדמוקרטיה ישירה. - הפעלה הדרגתית של הכלים. - שימוש בטכנולוגיה להקלת הצבעות וקבלת מידע.




תהליכי חקיקה מתארכים עקב התייעצות ומעורבות הציבור


החקיקה המתמרצת התייעצות וגיוס תמיכה רחבה והצורך לקיים משאלי עם, עשויים להאיט הליכי חקיקה. פתרונות אפשריים: - כלים לחקיקה דחופה. - חוקה מפורטת שתקטין הצורך בחקיקה. - ביזור השלטון מעביר הרבה חקיקה לרמות הנמוכות.




אתגרים ארגוניים ביישום


אתגרים ארגוניים עיקריים: - הקמת רשות הדמוקרטיה ועיצובה באופן נכון - טיפול בביזור השלטון - חלוקת הסמכויות בין רמות הממשל, והקמת רמת ממשל אזורית.




אתגר חוקתי - שלטון העם מול שלטון החוק


הפיכת הציבור לגורם המכריע בחקיקה, ובמיוחד יישום "יוזמה ציבורית" ככלי דמוקרטיה ישירה, מחריף את הדילמה הקיימת גם כיום - שלטון החוק מול שלטון הריבון. כיום המחלוקת היא בין הכנסת כריבון לבית המשפט. לאחר יישום כלי דמוקרטיה ישירה, המחלוקת תהיה, אם יחוקקו חוקים לא חוקתיים בין בית המשפט לעם עצמו. זהו אחד הטיעונים העיקריים של מתנגדי הדמוקרטיה הישירה.
אנו חושבים שבדמוקרטיה ייצוגית הסכנה של חקיקה לא חוקתית אינה פחותה ואולי אף גדולה יותר, לאור אי המעורבות האזרחית המספקת. לדעתנו מה שמתרחש בישראל בשנים האחרונות ממחיש כי דווקא הציבור הרחב עשוי להיות הגורם הממתן של חקיקה לא חוקתית. פתרונות אפשריים: - עיצוב תהליך היוזמה הציבורית כך שתאפשר שינוי רק בנושא ממוקד אחד - איסור על הצעת חקיקה לא חוקתית ביוזמה עממית - חוקה המפרטת את ערכי היסוד החוקתיים




אתגרים חברתיים וחינוכיים - הפנמה ההליך הדמוקרטי על ידי האזרחים


הפנמה כי האזרחים צריכים ויכולים להיות שחקן פוליטי. לימוד והתנסות בדמוקרטיה ישירה. יכול להתחיל ברמה המקומית. פתרונות אפשריים: - תוכניות חינוך והסברה - יישום הדרגתי - התחלה מהרמה המקומית





 
  • Facebook Social Icon

חתמו ושתפו העצומה לחקיקת חוק משאל עם

- קישור לעצומה

ריבוע קטן.jpg